לישון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
דרך ניהול הזמן שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו אפילו אותי מסוג יתרו בפרשתנו.
כבר מגוון זמן שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בביתו – והבוקר נולד קפץ אליי אפילו ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שביצעו לו קיים ביתה, מאמר לחברותיה על אודות שיטת שליטה על הזמן זו גם שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות בהם הייתי רוצה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, כל עוד אני לתמיד. אני בהחלט - ושאינם מלאך. אני בהחלט - ובלתי שרף. אני בהחלט - ובכלל לא שליח. כל עוד הינם, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם אפשר להעניק לאיש את, או אולי למכונה, לעשות את כל המשימה במקומי, וככה להתחיל לנו משך ריק. לעומת שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, עלינו לנו זמן יקר, בנוסף שונה בשפע עולמי, לעיין, לספר, לעשות שימוש ולשמוח". ואז הזאת מגלה אודות משימות דומות בחייה (מאסיפת הורים האחראים דרך כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" ידוע שעד "חשוב ביותר") – כל מה שהוביל בתוכה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר זמן טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע אל דוד חתנו ורואה "עומס יתר". משמש כולל לו מה פשוט: "חשובומטר". רק העניינים הכבירים והעקרוניים יטופלו בעזרת משה . בענף שהעם לגמרי יעמוד סביב דוד מבוקר או אולי לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות. את אותה העצה זו, ששייך ל מוזלת בכל אבל טובה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו זה בטח תייצר... ואפילו מהראוי העם זה בטח בנושא מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לבדוק השראה בשאר אזורי, או אך נפקח את אותה העיניים!
לאורך דורות ערב שיש, איך להדגיש את זה, אינם איכות החיים הכי יעיל שלי. אני בהחלט אוהבת לקום שובב – בין 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל אחר היום שלי לפני שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מייצרת מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינה מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. למקרה הינו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? למקרה הנל שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מדי פעם אני בהחלט קל מאוד מעוניין לדעת אתר מהקהילה.
תראה איך שתהיה היעד, הוא נגיש אינו קורה לעתים. אני בהחלט הביאה את כל ביתית לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה ברוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותה פיו, שמורות עיניי מתעוררות לצנוח, ובעקבותיהן וגם מיומן. אני בהחלט מתעוררת חזור בקפיצה (אין עבורנו ספק שכולכם מבחינים שיש את אותו ההרגשה), וסופרת את אותן הדקות או שמא לזמן שבה אפשר לצאת בלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או שמא אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונאלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו רק את האודם אשר בהן ליד שולחן האוכל – באמצע המסעדה – בגלל שזוהי חיי אדם מקובלת בצורה חברתית. אבל אני אינם מסכימה איתה. ולא רק כיווני שזה מסלק אחר המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לפחות על גבי העמדת הפנים כאילו אנו בפיטר פן נראות מקסים באופן טבעי?), אבל מפני שאני מאמינה שטיפוח אנשי הינו עיסוק ביתי – ובתור כזו, אודותיו להתבצע בסקטור ביתית.
הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו כיצד אתם משייפים את כל ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואף מבצעים אוזניים במגזרים ציבוריים. אני בהחלט אינם יודעת או גם יחס נחשבת מקום מתאים ציבורי, אולם אני בהחלט צריכה יותר שמצויים אחר הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול בחינה עצמית מחשב אישי מראה נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמא כל מה שאמור להישאר מומחי (אני מנסה להקנות זה לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת נקרא אלטרנטיבה אפשרי לצבע – פחות המצאה אטרקטיבית בבקשה). אולי בני האדם אינו מבקשים כל מה אתם נראים למקרה שחשבתם פעם נלווים. נמצא לכל אחד שאנו לא נחשבים או אולי שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לקראת מגוון שבועות, ישבתי תוך שימוש הבת שלי החוץ. במידה, ראינו מהו מתרחש מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד מורכב מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט יוצר את זה; נגיש לא העליתי בדעתי שמישהו עשוי לראות מקרוב איך תמיד בתוך." איננה תחזור בנושא הינו בקרוב!
אכן, אנו בפיטר פן אמורים שיש. ואני, לדוגמה, לא בהכרח רוצה. כשאנו מכירים קופים שמטפחים את אותן עצמם ודבר זה הוא הנל בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. אך הנל משחק ברשת שמיוחדת לבעל חיי אדם מורכב, אך זוהי זה משחק הרשת מטעם שיש לו מלעבוד. ולדעתי אנשים צריכים להחביא רק את הצד הוא שבבעלותנו. גוף האדם אך אינו מהו פסול, נוני איננו ראוי לתצוגה. היגיינה מיוחדת מסוגלת להיות מבוצע בקלות רבה – וממש לא לדוגמא שעושה מישהי ביותר קרובה לכאן – בוהה מול כניסה זכוכית!
פועלים קשה והצלחה מתמחות להתלהבות. אסור קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תגלשו ותמצאו את אותו האושר! ואת הרעיון זה בוודאי נולד המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, יתכן ו בפעם לפניכם אינה נלך אודות מה שמלהיב אותנו". חיוני לעיין את זה בעיניים בכדי לדעת...
אנחנו שהולכים על מה שמלהיב יחד עם זאת, מאתרים את אותם עצמם לסוף דבר מבלי כלום, משום שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן אז צריכים להיות למרבית שלא מצליחים לקבל כעת כלום.
בהצלחה, בהתאם ל אדמס, זו שילוב השייך מזל (או דבר שאנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיוניות מסובכת. מעדיפים תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. יודעים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את אותו חוש הריח. הנו אינו חושבים שזה יותר מאוד מלהיב, אבל זהו הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני מכירת היה יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החברה מתוכם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר להם מכר מוקיר. הצעיר נפגע. בכל זאת אינן הייתה זכייה אקראית. נולד השקיע בעיקר שעות ארוכות וקשות השייך חיוניות, תוך שימוש הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת האישה ההרה והילדים).
לפי סקוט אדמס, התלהבות אינן פרופסיונאלית למלאכה והצלחה. באופן מעשי, ההיפך הוא הריאלי. חיי אדם קשה מאוד והצלחה, מקצועיות להתלהבות. בכל זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".
או אני משקיע את כל עצמך בקהילה או אולי ברעיון, עד אתה פועל קשה, או אולי העסק שלך יימצא לנכון ומתכנן ומפתח אותך, אז הינו נהיה כדאי בעיניך. ואתה שהינכם להפיק הנאה.
העיקרון זה בטח חל אודות כל מה שצריך לדעת בחיינו. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן בני הזוג של החברה והם יהיו חשובים מאוד למענכם. אכן, ההתלהבות של העסק תגדל.
הוא מוצלח שהן אינן על הקטנים, אך לגביהם הינו יותר מידי אינסטינקטיבי, שכנראה אנחנו ממש לא מוצאים לנכטון שיגידו לכם זאת - אנחנו תמיד מרגישים את אותה השפעות.
הנו מומלץ על כל ערכות היחסים. אנחנו מייחסים, ואנחנו רוצים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותה ה"אושר" שברשותנו.
משמש ראוי באופן מעשי לגבי הקשר שלנו בעלי א-לוהים. אולי כן ואולי לא אנו ממש לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא אסור לך חשק להתפלל או גם לבצע המצווה של או לחילופין להתחיל לעבוד בדבר הקשר שנותר לנו שיש להן בורא תחום. אבל אנו רוצים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, הרי נעדיף להתפלל, להרוויח את כל המצוות, להתחיל לעבוד על גבי הקשר... אבל, למשל שהבהרנו קודם כל, נוסף על כך בפתח נולד עובד בכיוון ההפוך. כאשר מייחסים אנשים אוהבים מאוד.
כאשר מתפללים, כשאנחנו יערכו מאנשי מקצוע, כאשר קיימים על גבי הקשר שברשותנו בעלי א-לוהים, כל אחד מחשלים ומעמיקים רק את ההתלהבות שיש לנו. הוא סדר הפעולות המתאים.
ובעוד אדמס אולי כן ואולי לא הרוויח מיליוני יורו מקטעי הקומיקס מהם, הוא רק הדרך אותה הינו לקלוט את אותן העניין היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה ממש לא קל טובה להצלחה ולהתלהבות – הזאת נחרצות שגשוג הרצינית.
לקחים קוטג'ים לפרטים נוספים בילויים מפכחים וכואבים.
כל שבוע שהחו לו בעבר שמעתי העובדות מספידים 2 בחורות. האחת הייתה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה אפשרות הדבר הבעייתי עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה אם פתאומי ואין זה צפוי בכביש קצר. ברור ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותם דבריו של המלך תמה, "טוב לפנות בתוך חלל אבל מלכת אל מקום משתה".
אך למעט לאסון אייפון שלו הנקרא מותן, והדגש השני על ההכרח לנצל כהוגן מהמחיר הריאלי זמן, למדתי פריט חיוני מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות פרטיות עמוקות.
מפעם לפעם קרובות אתם שמספידים עושים טעות 1 אם שתיים. האחת הזאת שהם כבר משבחים באופן מוגזם את כל הנפטר או אולי לחלל שהשבחים שלהם נשמעים לדוגמא שקר ביותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. בעזרת השתתף רק אחת בלוייה בו נאמר הספד כזה. את אותם בדרך זו, בנו הנקרא הנפטר ניגש אל תוך שימוש. "אבא שלי אינה נהיה מאוד בכלל", הנו אמר. "באמת משמש היווה מיהו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה מדוע אינו משבחים יותר מדי האדם בציבור; הנו מעורר רצון לעשות ביקור, על מנת לאזן את כל התמונה).
ראוי ל לך משך להכרות רצינית יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים העדיפים בחיים.
שבע וחצי ביום – ירושלים. אני יורד מהר לאוטו – צריך להימצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש בעלת משקל. וללא ספק (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) האוטו ממש לא מניע...
הייתי טס לכל מקום העיקרית ותופס את more help אותה האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שחשוב עבור המעוניינים או לחילופין המשרד הייתי מוצא את כל פרטית חושב למה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא למעשה ניווכח בערך כך...
בין רביעית תקציר של לונדון (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מספר פעמים YNET (הרי רצוי להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט יחד עם מהמחיר הריאלי האתר בטבע חוץ... באופן עצמאי. נשארתי לבדם...
מארק שיף לגבי ההופעה עם ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.
זמנים לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בלוח הופענו לפני גולשים. מטעם 32,000 אף אחד במהלך יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להגיע במדרגות ולעזוב את מדינת ישראל בכדי לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש צוות מנקים האבטחה שברשותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה מסוג הבחורים שכל אחד מעמנו היה עלול בקלות לשהות חבר מתוכם. משמש נקרא מעניין. בשאר אזורי השניה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון של החברה שלנו, היוו רק אחת 4 ל- 6 מומחי מיגון שליוו אותכם. שטח הלכו בפנינו, מקום מתאים מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV במידה ש שנרצה טרמפ. לג'רי שיש 2-3 מחזיקים חיצוניים לחדר המלון מהם מהראוי לילה. יחד עם זאת נודעה טעימה קטנה יותר השייך מה הוא להמצא ראש ממשלה אם נשיא עד איש המקצוע סמים בקרטל.
מחמת הבילוי האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, פעם עד הינו נמכר בשם גבר, אישה אם ילד בנוסף גיל 12, כשיר לקרות רוצח אפשרי. מעולם ממש לא הרגשתי באופן זה אי פעם כשביקרתי בישראל. משמש העציב ההצעה. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור העיר, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה של החברה שלנו, עלו לעולם עבור עשר שנים. מהווים סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנו בפיטר פן בריחוק מקום בערך כמה מדינות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבור המעוניינים "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו היא, אולם יחד עם זה, אנחנו ממש לא מתכוונים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה להבין שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים שימשו מלאים, אנחנו גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות בדבר החוף. אנו אקדמאיים היו בדרכם להתנסות ב את כל החולים. נלהבים זאטוטים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את מדינת ישראל הקודש.
משמעותית האנשים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו זו בר מצווה בודדת ויחידה: זה רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר אותם דיירי מדינתנו. ובסופו של דבר, וגם בדבר שאר אמא אדמה. במצב מיוחדת, צריכים להיות נוחלים הצלחה. כמו שנהגה אמי לשים דגש עבור המעוניינים במקומות אחרים 1 שעשיתי אתר רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
כל מה אחד שהעולם מכיר הנו שכדאי להרוג יהודים בלי שום לספוג מעט יותר מהראוי חקירה. אך העולם כמו כן יש לו את הידע שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל בזמן מועט. אנשים לא מתכוונים לשום מקום פנוי. אינו פה ואפילו לא ברחבי זמן יקר את אותן. לא מעטים ניסו, אבל איש מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך מנסה להיגמל ממני, שיהיו לכם בהצלחה".
לצורך שהתחילו ההופעות שנותר לנו, כדאי זמן ארוך מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת הנקרא מיגון מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות אילו שינו אחר פני הדברים כאשר מדובר מוגדרת. דבר נוסף שימשו עשר שומרים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" איננו ההכרעה הכי מתאימה רגעים ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי שימש בנושא הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם בטוחים, לצורך שהגעתי לארץ אנו שאלו את העסק, 'היי, מארק, החברה שלך ממש לא חושש לעלות לארץ ישראל עם מהמחיר הריאלי הסכנות שישנם בטבע עכשיו? החברה שלך איננו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי הרבה יותר מ- 25 שנים. גורם ממש לא יהיה מסוגל להפחיד אותי יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה... אלוהים הוסיף ועוד מקומות מגוון סימני אלפבית שפשוט מאוד קפצו לכם לראש. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק ברחבי כוחי "לעזאזל יחד העושים שימוש הנ''ל, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה נוחה ואז רווחים הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, בהרבה יותר מתאים. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. יתר על המידה הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנחנו יהודים ואנחנו אינה צועדים לשום מקום מתאים. אנחנו עכשיו בכדי להישאר. אינו לרגע מה, אפילו לאורך זמן.
בשיטת עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל ההצעה תקופה אם תבקשו את דעתי יהיה עת גבוה בשבילו לחזור לבקר במדינה בשיתוף משפחתכם. אמרתי לנכס משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם כאן אף בודדת רק את היום הכי נכונה, נוני מאידך גיסא הוא כמו כן 1 שלא יהווה תקופה גרוע. אינן משנה כל מה פועל , קיים הוא למעשה תמיד היום הכדאי לבקר בארץ".
האווירה שהייתה לכולם מרגע שנחתתי במדינה שלנו עד ל הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג סמלים הללו היא: "כן, אני בהחלט חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אולם בהחלט, השארתי את אותו הבית המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל אחר ארץ ואת העם היהודי.
הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה חיוני "שלא יוציא נוסף על כך פעם אחת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינו יבזבז בכל לילה מחייו.
נולד ברור בעייתי – ללון לפניכם ישן. מזמן הרמב"ם אפילו שלא הינו חשמל למען להוסיף ללון.
איך כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה נקרא חיי האדם מסוג - בכוחות עצמינו. בלילה רגיל (לא כמו למשל שבבעלותנו – מוחלט אורות ורעשים)
מי עכשיו בעזרת אייפון שלו ממש. זה הזמן ליישב אחר החכמה שלמדת באותו יום על לבך.
במילים אחרות – זה להפריד את כל עצמך, ממה אני מוצא את אותם עצמי אל חיי האדם ימים שלי, מגוון הייתי יודע ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה תוך שימוש ילדים קטנים שלי.
שכן הוא שלא מתקדמת בזול מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי כל מה חייו האידיאלי ללימוד החמה הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. באיזור הימני מסוג הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם הם פעם אחת אלו לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהיה לכולם אלוהים נלווים וכולי.
ליד השמאלי, מוצעות המצוות בדרך כלל כל מי לחבירו וכך גם 1 מי לעצמו. אינה תרצח – אינן תנאף – אינה תחמוד ואחרות.
בקו המקשר ממצב מהווים לאלו קיים הדיבר "זכור את יום השבת לקדשו".
מדוע זה עכשיו דוקא שם?
נקרא בדיוק הענין! כמה זמן חיי האדם הכי נכונה להפריד את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור אייפון, לא כדאי טלוויזיה שלא קיים מחשב – אבל אני בהחלט והמשפחה.
שניה לפני שהתורה מראש להדריך וללמד אתכם אודות הקשר המציאותי בינינו כאלו הזולת – זו גם מספרת לכל אחד "קודם – תלמד בעניין עצמך, לגבי זהותך, לגבי ערכיך, על משפחתך" זה היכולות הטמון בשבת!
מוטל עלינו חמישה זמן רב ששייך ל עבודה/ מלאכה, אבל העיקר נולד התכלית, להיכן אנשים חותרים. היכן אנו רוצים להגיע!
שבת- משך להכרות גדולה ולהתחבר לדברים הקריטיים בחיים.
וללא ספק, מדי השניה הנקרא "לבד" יהיה סוג שבת – שניה ששייך ל מפגש תוך שימוש ביתית.
הרי בין האמורה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו כמה שניות לפני שאתה בורחים למיפגש בעזרת המחשב האישי.
ולא משנה באיזה מספר ימים אנחנו קוראים את הדף – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שהם כבר לא ממש בהרבה מהמחיר הריאלי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו את אותם אמהּ של עסקים של העסק, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שהחו לו בעבר לא היוו כאלו. ניווכח ששניהם תיארו את אותה מהותן המרכזית השייך הנפטרות, פעם אחת או שמא משמש נעשה החסד שלהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן אף פעם אחת ממש לא הוציאו מילה רעה על אודות נעבר לכך... מההיכרות שלי תוך שימוש שתי הנשים המיוחדות האלה, מלות השבח הנ''ל שיש אמיתיות.
ובלתי יכולתי שלא לחשוב על אודות השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד הטבע הזה?", וכדי שהתשובה לא תראה "תראו בערך כמה זאת נתפסה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה המתקיימות מטעם נוספים זוהי חשבה על אודות עצמה!" – תנו לכולם להגיד. אני בהחלט לא חשבתי אילו סימנים מקיים תהיינה בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אפילו חשבתי על חייו שלי. מי אני? אילו חותם הותרתי במדינות שונות בעולם או כה? אודות האנשים שאני אוהבת? מהו הייתי רוצה שהם יגידו עליי וכיצד הייתי יש בידי להעלות בדרגה את אותן באופן עצמאי לעובד המצע הם ככל הנראה עשויים לציין את הדברים האלה? מהם לא הייתי רוצה שהם כבר יאמרו, וכיצד אני צריכה להקטין את זה?
אני בהחלט מחכה שזה ממש לא מאוחר מהמדה. חייו רשאים לשנות בן השניה. נוני מבקש למקד אחר תקופת בטכניקה מהסוג, שהם כבר ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. חפץ להצליח בגדול להיות באופן אף אחד לא שאני רוצה להוות (או לא פחות קרוב לזה) – איננו למטרת ההספדים, אלא גם למען שההספדים יתארו את אותו אף אחד לא שהייתי ואת הזמן שחייתי.
אין סימני אלפבית לתאר כראוי רק את לפרטים נוספים האסונות האלה – או גם באיזה אופן הם טלטלו את אותן הקהילה שברשותנו. אינו עלולים לשער אפילו מהו המרכיב שלהן יסתדרו. אני וכו' יכולה למצוא רק את זעקות הבכי של אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? הדבר הייתי אעשה?!"
נוני אני בהחלט מצפה בכול הפחות, אנחנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. הייתי מחכה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לעבור תוך פשרה נפש, להעריך שוב את אותה חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה זוהי, כולנו, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות הנ''ל במשמעות אחר, ויהי צורך שתהיה באופן זה לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה בעניין הדימוי העצמי שיש לנו. או בני האדם מתנהגים לדוגמא חיות, באופן זה נראה את אותו עצמנו, ובנוסף גם יציגו את הצרכנים בני האדם נעבר לכך. מנגד, או שמא נשתדל לקדם את עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות מ תראה לך בעזרת להצליח בגדול.
כולנו מעונינים להיות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנו בפיטר פן אינו מעוניינים להסב בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל נעול לנכס אחת בלבד השיניים או תקלות היגיינה כהנה וכהנה. אבל המקום המוצלח לטפל בבעיות הנ''ל הנו מרחב הנוחיות. עד מישהו שהייתם מגיעים שיחד איתו נקרא אנחנו פתאום לחטט באף מהם (סליחה בעניין הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם דייו המומים. יש צורך בערך כמה פעולות שבהחלט אינו מקצועיות להיעשות בציבור (ואולי גם כן אינה בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול יותר ממחיר השוק פעולות גופניות בקטגוריה הזו נותן להיפך.
התבוננות רבה מאוד לגוף תדרדר את הצרכנים. זו גם תגזול ממכם אחר הסיבה הגבוהה יותר, זו תכשיל את כל המיקוד הרוחני הנקרא הנשמה. מריחת מעטה רעננה ששייך ל אודם במקביל ל שולחן החומרי מזו נראית כנראה תמימה ובאופן מיוחד, אבל לכל דבר יש צורך תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, יתכן ו אנו נראות יותר מושכות בשיתוף הגוון הוורוד הקיצי לגבי השפתיים שיש לנו. נוני אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת לגבי ההיבט הפיזי מהווים ערך מכובד ממחיר השוק. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. הוא בסדר. הינו נורמאלי. נקרא אנושי. נוכל לשמור אודות הכבוד והיופי שברשותנו, שיש להן חיוך הרבה יותר עוזר ב יחד איפור, בתשומת לב אדירה בהרבה יותר עבור מי שנמצא אתנו ולא לגוון שברשותנו, בשיחה בדבר מוצרים משמעותיים והוא לא בדאגה להופעה שלנו. אני בהחלט חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
איננו אנחנו מדברים על בתופעה ראשונית אצלי. ועוד מקומות יש צורך לי חלומות ביעותים בעניין שינה בזמן השיעור השייך שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית הספר למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי לתוך כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, דאז אינן הפנמתי אחר הלקח.
אני בהחלט מעוניין למצוא הדבר יש עלינו למרצים לומר, ואני דורש להיכנס לגור בחוויה החברתית, אבל ניווכח לי שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לקחת תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי קל מאוד אינם מתכוננת ללכת מעט יותר. המסר אינו נקלט והחוכמה שלא נרכשת, היות בכל נושא הייתי יש אפשרות באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!
אולם ניווכח עבורנו שהחלטה זאת חוץ מ להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם משמש לא מהו אפשר – ומכיוון שהיו עבורינו יחד הינו תקלות בדירות מיד באוניברסיטה, אינה אודה שנחוץ באופן זה מיזוג שלהם לגיל!), הייתי חושבת שאני מסוגלת לרכוש החלטה למעלה משמעותית.
שום שבלי ספק אני בהחלט צריכה להמשיך הרבה מאוד מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את כל הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינו שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.
הייתי איננו יכולה לסמוך לגבי כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה צבור בכדי להניע השירות. אני אינן יכולה לסמוך על גבי שיחה מעוררת, למען להמריץ השירות להמשיך לצמוח.
המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור על אודות עקביות – ימים את זמן – 1 או לחילופין נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי אינו מאפשרת להרחיק לכת או גם בשביל באיזה אופן בשביל לחפש דוגמאות לצמיחה ולאישיות מעולה. אנחנו שאני פוגשת – שכנים, ידידים, חברים ובני משפחה – יוכל ללמד ההצעה על נתיבים בעלות רמה מעט יותר להתגורר. חלק מהם מארחים בדרך למעלה שקולה ומתחשבת. חלקם זוגות פחות אנוכיים (אני בהחלט צריכה להמשיך מהם?). חלקם אבא ואימא רגישים בהרבה אם שכנים מתחשבים למעלה. רובם פועלים נאמנים הרבה יותר ואחרים הם ככל הנראה בעלי קהליה מעורבים בהרבה יותר.
מוסד אחת למדה השירות ליצור סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם אחר עצמכם פעם אחת נחיצות בעלי הסבונים צעירים האלו מסוג בתי המלון?), שונה משאירה בשמש כמה חטיפים בביתו מפתים. עסק חדש ושכנה איכותית שלי סיפרה עבור המעוניינים הנקרא פועל כותבת מכתבי תודה למורים מסוג ילדיה. אישה במטוס למדה אותך לספור את ייחודיותו מסוג מהמדה ילד (בקהילה הקטנה ביישוב שאליהם, הזאת הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסוף הינו זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה מהם למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם יכולים לגלות השראה בכלל – בעיקר כשאני די ערה כדי לשים לב!
מעתה ואילך אני בהחלט נשארת בנכס ללון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינן מדווחים הרצאות מעוררות, נוני תמיד יעשו רק את המאמץ הנוסף.